תפקידם של רשתות המילוט

Placa en honor de Francisco Ponzán, organitzador de diferents xarxes d’evasió.  © Josep Calvet.

Placa en honor de Francisco Ponzán, organitzador de diferents xarxes d’evasió.
© Josep Calvet.

תשתית רשתות המילוט אורגנה במטרה להגיש עזרה לפליטים ולזרז ולאבטח את תהליך המילוט. בהתחלה הן דאגו שכל מי שברח מהמדינות הכבושות על ידי הגרמנים בשנים 1939 ו-1940 (פולין, בלגיה, הולנד או לוקסמבורג) יגיעו לצרפת. המלחמה באירופה גרמה להרבה אנשים הצורך לעבור את הרי הפירנאים. אי לכך הרשתות התרחבו ועזרו להגיע עד ספרד ואפילו גם לאורך כל הדרך עד פורטוגל.  בכל המקרים, היעד הראשון היה ברצלונה ומשם הוליכו את הפליטים עד להפלגה שבדרך כלל הייתה בפורטוגל או בגיברלטר.

באותם שנים הקימו עשרות רשתות מילוט, כל אחת מהן התמחה בהעברת הסוגים השונים של פליטים (אנשי צבא, טייסים, יהודים, אזרחי צרפת…) או שהתמחו בתנאי השטח המיוחדים (עמק ארן, פלארס סובירה, אנדורה…) לכל רשת היו גם שלוחות למיניהם בהתאם למסלול. שרותי המודיעין של כוחות הברית שחקו תפקיד חשוב ביותר בהקמה ובהתפתחות השירות הזה. לרוב בריטים ואמריקאים עמדו מאחורי רשתות אלו אשר העבירו, חוץ מאנשים, מסמכים המיועדים לכוחות הברית ששהו בצפון אפריקה או באנגליה וגם עבור ראשי הממשלות של מדינות כבושות שישבו בלונדון. מצד שני, כאשר חזרו מספרד, היו מנצלים את הרשתות כדי להעביר דו”חות וכסף שהנציגויות הדיפלומטיות של מדינות הברית בספרד שלחו לארגון המחתרת.

מורי דרך

חציית הרי הפירנאים הייתה העבודה המסוכנת ביותר של רשתות המילוט אשר דרשה התמחות מקצועית. היא בוצעה בעזרת מורי דרך (בצרפתית passeurs). מורי הדרך הקטלאנים היו לרוב ילידי המקום או תושבים שהכירו היטב את הסביבה, את האנשים המקומיים ואת הדרכים זה אומר שהיו האנשים המתאימים ביותר לביצוע עבודה מסוכנת זו אשר דרשה גם כושר גופני. ביניהם היו כאלה שהתמחו בפעולות כאלה בזמן מלחמת האזרחים הספרדית.

הסיבות שהביאו את האנשים האלה לביצוע הפעולות האמורות, היו שונות. בראש יש לציין את התודעה האישית וההתחייבות הפוליטית אבל המניע העיקרי של ה-“פאסאורס” היה התגמול הכספי. הרבה מהם היו מבריחים שהפיקו תועלת מהמחסור וההגבלות שהיו בספרד בתקופה הראשונה של הפראנקיזם. ובמקום השלישי יש לציין את עזרתם של אנשים שפעלו באופן חד פעמי מסיבות סולידאריות ואנושיות.

לחצות את הרי הפירנאים ברגל היה מבצע קשה במיוחד לאנשים שלא היו בכושר גופני או בגיל מתקדם. הם היו צריכים לעצור כדי לנוח. מסיבה זו, מורי הדרך הכירו בצד הקטלאני משקים בהם קיבלו מקום למנוחה ואוכל עד שיכלו להמשיך במסע. גם בערים היו מקומות מקלט. בו זמנית, רשתות אחרות התמחו בזיוף מסמכים, בייחוד אלה שנדרשו לשהייה בספרד, גם דרכונים ותעודות מעבר.

 

נסיכות אנדורה: מוקד רשתות המילוט ומורי דרך

בסוף מלחמת האזרחים הספרדית, אנדורה הפכה למקלט למאות ספרדים אשר ברחו לאור ניצחון הצבא של פראנקו ושרדו בעזרת ההברחות והמעבר של מסמכים ובני אדם מספרד ואליה. לפליטים אלו נוספו גם מי ששרדו ממחנות ריכוז צרפתיים וחיפשו מקום בטוח הרחק מהמעצר הצרפתי ומהדיכוי הספרדי.

כל האמור גרם לכך שנסיכות אנדורה תיהפך למוקד העלילות הקשורות בקונפליקט ותשחק תפקיד מכריע בפעולת רשתות המילוט. מכל שטחי הפירנאים, אנדורה היה המקום בו פעלו בדייקנות ובמסירות הרשתות שהובילו מאות פליטים יהודים.

ארגונים יהודים למילוט

כתוצאה מכניסת הגרמנים לצרפת, בשנת 1940 התחילה להתארגן המחתרת היהודית במטרה לעזור ליהודים שברחו מהרדיפות. בין הארגונים ששיחקו תפקיד רלוואנטי בגלל פעולות ההצלה בהרי הפירנאים, יש לציין את  Armée Juive (AJ). הארגון הזה הוקם בינואר 1942 ובאביב 1943 התחילה לבצע חוליות מילוט לספרד בכוונה להוביל את היהודים שביקשו להצטרף לצבא של בנות הברית בפלסטין.

אנשי הארגון Mouvement de Jeunesse Sioniste (MJS) פעלו גם בשיתוף עם רשתות המילוט לעזרת מאות צעירים בחציית ההרים. הרבה מהם קיבלו לפני כך חנוך ציוני ותעסוקה פרודוקטיבית בצרפת במטרה להגיע לפלסטין. החל מאוגוסט 1942, עם הגברת ה-“ראציות” בדרום צרפת, הם עזרו והצילו מאות מבוגרים.

Ouvre de Secours aux Enfants (OSE) היה ארגון שהוקם בשנת 1912 למען הילדות. בזמן הכיבוש של צרפת בתקופת מלחמת העולם השנייה הם הצילו הרבה ילדים יהודים.

באותה מידה יש לציין גם את רשת ה- Westerweel אשר הוקמה בהולנד, מדינה שנתנה מקלט לצעירים יהודים שבאו מגרמניה ומאוסטריה.

חיפוש
August 2019
M T W T F S S
« Jan    
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
עדויות
קישורים
~
Arkia + Info.
Xarxa de Juderies Espanyoles + Info.
~
Centro Sefarad - Israel + Info.